מנכס אחד למשבר כלכלי עולמי: מה הסיפור של הבועה הכלכלית?

אנשי מקצוע בתחום הנדל“ן, משקיעים וגם אלו שרק מתעניינים בתחום כחובבים, נתקלים באופן תדיר בביטוי ‘בועת נדל“ן’. הדעות בישראל נחלקות לשני צדדים: אלו שטוענים שמחירי הנדל“ן בישראל משקפים את ערכו האמיתי, כלומר שהמחירים גבוהים והם רק ילכו ויטפסו, מול אלו שטוענים ששוק הנדל“ן הישראלי נמצא בבועה פיננסית ועתיד להתדרדר.

שיתוף:
OnMap06/06/2021

בועה פיננסית היא מושג שחשוב להכיר בעולם הנדל“ן והכלכלה בכלל. לא נדון כאן באם קיימת בועה נדל“נית בישראל או לא, זה נושא מורכב לניבוי וספקולטיבי למדי, אבל כן נסביר בפשטות מה היא בועה פיננסית, מה גורם לה להתנפח ומה התוצאות שלה, יחד עם דוגמאות וסיפורים מהעבר.

מי את, בועה?

בועה כלכלית מתרחשת כאשר מחיר השוק של נכסים (כמו סחורות מסוימות, מניות או נדל“ן) עולה עד לערך גבוה עד כדי כך שהוא נהיה מנותק לחלוטין מהשווי הכלכלי האמיתי של הנכסים.
איך יודעים כמה שווה נכס “באמת“? השווי האובייקטיבי נגזר מהתועלת הכלכלית שניתן להפיק ממנו, כלומר מתזרים המזומנים העתידי שהוא צפוי לייצר לבעליו או לערך שהוא יספק בזמן המכירה.
בועה פיננסית היא תופעה מחזורית- אחת לעשור בערך היא חוזרת על עצמה, כל פעם באזור אחר בעולם ובשוק נכסים שונה. בשנת 2000 הייתה בועת הדוט.קום בעולם ההייטק, בשנת 2008 התפוצצה בועת הנדל“ן בארה“ב, וכיום יחסית שקט באופן חריג – מה שמעורר את השיח החזק שאנו עדים לו ברשת בתקופה הנוכחית.
כשבועת מתפוצצת יש ירידת מחירים דרסטית באותה השוק, וזה מביא למשבר כלכלי ואובדן ממון של המון אנשים. הנזקים עצומים, בועת הנדל“ן שהתפוצצה בעקבות התנהלות פזרנית מדי עם משכנתאות בארה“ב הביאה לגל של התאבדויות, פשוט כי לאנשים לא נותר דבר.

למה נוצרות בועות?

על פי רוב הכלכלנים והחוקרים של מגמות פיננסיות, בועה פיננסית מתחילה “להתנפח” לאחר הופעתה של טכנולוגיה חדשה או רעיון עסקי חדש. המוני משקיעים מתלהבים מהרעיון, הדמיון חוגג ומשלהב את הרוחות בקרב המשקיעים הקטנים והגדולים (הכסף הגדול), וכך זורם המון כסף אל תוך הנכס – מניות, מקרקעין בארצות שונות, סחורות כמו זהב וכסף.
ההתלהבות גורמת למשקיעים לזנוח את השיטות המסורתיות שלהם לניתוח ולהערכת השווי של נכסים וחברות, לטובת אופטימיות סוחפת ואמונה חזקה בפוטנציאל הגלום בחידוש. מפליא לגלות שזה קורה גם למשקיעים הגדולים והמנוסים ביותר, למעשה, “הכסף הגדול” תורם רבות להתנפחות של בועה.

הגורם מספר 1: דמיון סוחף!
הנה סיפור מעניין לדוגמה: ב-1687, משלחת ימית בראשות ויליאם פיפס מצאה אוצר זהב ספרדי טבוע בחופי אמריקה. ספקולנטים בריטים מיהרו להשקיע את הונם בחברות החדשות שקמו במהרה, על מנת לחפש אוצרות דומים ומתוך אמונה שהולכת להגיע משם “מכה” של התעשרות.
המיזמים כשלו וגררו איתם את שוק המניות הצעיר של לונדון למפולת קשה.
האם המשקיעים למדו לקח? כ- 300 שנה לאחר מכן, סוף שנות ה-90 של ימינו, משקיעים מתנפלים בהתלהבות על מניות של חברות אינטרנט בבורסת הנאסדאק. רעיון האינטרנט סחף את העולם ונתן תחושה של הזדמנויות, אך לבסוף בועת הדוט.קום המנופחת התפוצצה בגדול. חברות מעטות הצליחו לשרוד את המשבר והמשיכו לפעול מאז, אבל המשקיעים הפסידו המון כסף.
האשראי: קחו מה שאפשר, נתחשבן בסוף.
בועה לא מתאפשרת בלי אשראי זול וזמין. הבנקים מוכנים להקצות אשראי ללווים לא יציבים, ללא יכולת החזר, שביום רגיל לא היו מקבלים אותו. כך בעצם האופטימיים והספקולנטים יכולים לרכוש את נכסי הבועה – באמצעות כסף שלא באמת שייך להם. מה קרה כשהעסקה נופלת? בדיוק – משבר כלכלי גורף, כי הם הפסידו כסף שלא היה שייך להם מלכתחילה ולא לפני שניפחו את מחיר הנכס באמצעות אותו הכסף.
כאשר מאפשרים למשקיעים לקבל הלוואות גם כנגד הנכס עצמו (כלומר לרכוש, למשל, מניה ב-100 שקלים ולקבל הלוואה בגודל דומה, כשהמניה משמשת כערבון כנגדה) נוצר מעגל קסמים שיכול לדחוף את מחיר הנכס הרבה מעבר לערכו הריאלי. דוגמה מפורסמת לבועה ידועה לשמצה שהתחילה בעזרת אשראי כזה, היא בועת הים הדרומי (1720). החברה עצמה היא זו שהלוותה למשקיעים את הכסף לרכישת המניות שלה.

טבע זה טבע
טבע האדם הוא גורם טריקי בהיווצרות בועה פיננסית. בני האדם בטוחים שבזכות טבלאות האקסל וניתוחי המניות, הדוחות והסטטיסטיקות אנחנו בלתי מנוצחים, אבל המציאות בפועל מראה אחרת ומזכירה לנו שיש גם פן התנהגותי בכלכלה.
בועות מתחילות בעליית מחיר ראשונית שבה מעורבים משקיעים מתוחכמים יחסית, והיא גוררת אחריה עדר של משקיעים מנוסים פחות, שנמשכים אחר הרווחים שמתפרסמים בתקשורת או עוברים מפה לאוזן.
נתון מעניין: רוב המשקיעים טוענים שהם רוכשים את הנכס בידיעה שמחירו גבוה מדי, מתוך כוונה למכור אותו לאנשים מנוסים פחות מהם שיגיעו אחריהם. בהחלט יכול לעבוד, ועובד!
בשלב שבו האחרון מחזיק בנכס מנופח וסופג את ההפסד, המשקיעים המתוחכמים כבר הצליחו לממש רווחים גדולים ולחמוק מהמפולת.
חוכמה וניסיון הם אינם ערובה להצלחה שכזו - גם המדען הדגול אייזק ניוטון הפסיד סכום כסף מכובד בבועת הים הדרומי! לבסוף הוא סיכם את החוויה במשפט: “אני יכול לחשב את תנועת הכוכבים, אבל לא את טירופם של בני האדם“.

אז הבועה מתפוצצת והמחירים מתקנים את שווים למטה. מה התוצאות?

ירידה חדה במחיר הנכסים יכולה לבוא לידי ביטוי באובדן ההון של המון אנשים, אבל לא רק. התוצאות נגררות וחלות גם על תחומים אחרים בשוק. נוצרת תשתית חדשה של סחורות על מנת לענות על ביקוש לא מבוסס לאותו הנכס או המוצר, התשתית שקורסת יחד עם הבועה: מכונות, שיווק, ייצור, מתקנים, עננים, דאטה ועוד.
זה בא לידי ביטוי בדעיכה של חברות שלמות גם במגזרים שבכלל לא לקחו חלק בהיווצרות הבועה, כלכלות שלמות שלא עומדות בהחזרי הלוואות, ורגרסיה קיצונית בשווקים. זהו בדיוק ה“פיל הלבן” – מושג שמתאר השקעה בתשתית שלא תימצא לה שימוש.בועות נדל“ן הן דוגמה לפיל לבן: יזמים וקבלנים משקיעים במכונות, חומרי גלם והעסקת עובדים. בנקים מעניקים אשראי, יזמים אחרים משקיעים בהפקת חומרי גלם לבניין וריהוט. כל המעורבים בעסקה יפסידו מנפילת הבועה, וייצרו משבר כלכלי.
כשבועת הדוט.קום התפוצצה בישראל היא ספגה את התפוצצות הבועה במלוא העוצמה. במהלך שנות ה-90 ביססה ישראל את מקומה כמרכז סטארט-אפ עולמי בתחומי האינטרנט והתקשורת. המשבר הביא לנפילת מאות חברות “מבטיחות“, שלמשך תקופה מסוימת נראו כנושאות בשורת העתיד הכלכלי של המדינה. המשבר גרם לעלייה ענקית בנכנסים למעגל האבטלה, ועשה סוף לחגיגת הצריכה של המגזר הטכנולוגי שהצטמצם מאוד.

הפיצוץ הגדול של בועת הנדל“ן בארה“ב: שנת 2008
בועת הנדל“ן של ארצות הברית התרחשה משנת 1999 ועד 2007. במהלך השנים האלו עלו מחירי הדיור בארה“ב בפיק חד, מהיר ומתמשך שהגיע לשיא בתחילת שנת 2006.
לאחר מכן הם החלו לרדת דרסטית, וב-30 בדצמבר 2008, הציג מדד קייס-שילר (מדד מחירי הבתים) את הירידה החדה ביותר שהייתה אי פעם! מחירי הדיור המשיכו לרדת עד שהגיעו לשפל חדש בשנת 2012.
התפוצצותה של בועת הנדל“ן הביאה למשבר אשראי חסר תקדים, לפיצוצה של בועת חוזי החלף  סיכון אשראי ולמשבר הסאבפריים שהתגלגל, החל מספטמבר 2008, לידי משבר כלל עולמי – בכל כלכלות העולם, גם בישראל.

_____________________________________________________________

אנחנו מקווים שאהבת את הכתבה, התכנים שלנו נכתבים מתוך מחשבה על מה שמעניין אותך. נספר לך שיש לנו פלטפורמה ייחודית למתווכים, בה ניתן לפרסם מודעות נכסים בעמוד אישי שלך.
שווה להציץ, היא משדרגת עסקאות.

אפשר לקרוא פרטים נוספים ממש כאן> פרסום ליועצי נדל״ן